תמרי הנגר / מאבד את עצמי בהמון |
אני נבלע ונעלם
נקישה חרישית - קבועה
מבשרת לי - אתה חי וקיים
אני צועד לעבר צוהר אור לבן
פותח דלת ונמלא עשן
הדמויות חולפות לפניי
נראות מטושטשות כאילו יצאו מסרט שחור לבן
קולות ההמון
הופכים לתפילה חרישית מאיימת
השמים פוערים פיהם
ובולעים את העיר
השקט חוזר למדבר
הרוח חוזרת לשרוק
והחול הופך לבן כבעבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|