אני לא יודעת מה להגיד לך... באמת שלא... אולי כדאי שאתה זה
שתדבר, תתחיל אתה... אולי תוציא לי אתה את המילים מהפה.
אתה חסר כאן אתה יודע?
בחיים לא חשבתי שאפשר לאהוב מישהו ככה.
אבל מה אני יודעת? בסך הכל ילדה בת 16. מה אני מבינה מהחיים?
לפעמים, כשאתה כאן... הכל נראה יותר טוב. אין דאגות אין חששות.
אתה לא תעזוב. נכון? אני שואלת את זה די הרבה פעמים.
אבל לא מצליחה לשכנע את עצמי שזה באמת ככה.
אוליי אתה כן...?
אתה מוכן להגיד כבר משהו?
פשוט תגיד!
אני רואה את זה, אתה מסתיר, מפחד. ממה? ממני? אני לא נושכת אתה
יודע. רק לפעמים.