|
אחרי זה כבר היה שקט.
השפיות הפציעה
ופתאום נותרתי לבד.
הבריחה נסתיימה
הוא עוזב אותי
ואין דבר בעולם
אין דבר.
אין מילים שיסבירו עכשיו
את החלל נעדר המילה
אין מילה שתאמר לי עכשיו
שאח"כ יהיה יותר חם
החלל פרוש בפני
ולא נותר דבר
מזויף
רק שקט צלול וזמן שקט
לבדי.
בדירה הריקה הזו
לא היה מקום בשבילך
ומלכתחילה לא האמנתי
ידעתי רציתי
חשבתי
שתדחק לפה איתי
אנחנו אנשים של חלל ושל חופש
מגבילים אחד את השני
כמו מגנט עם אותם הקטבים
אין חידוש.
ראיתי מלאך
ולא יכולתי
להחליט שהוא אמיתי
לא יכולתי לאחוז
הרי אתה מכיר אותי
חייבת לנשוב
עם כל רוח חדשה שעוברת
חייבת לנתב מגל לגל
נטול כבידה עד קל מסה
כי כבד עלי המשקל
מסרבת לסחוב
מסרבת לכאוב
זה כואב. |
|
|
למה לכל הרוחות
והשדים יש אף
מוזר?
דוידה יהלום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.