היא שכבה על המיטה בפישוט איברים, מעשנת את הסיגריה האחרונה
בחפיסה.
הוא יצא מהשירותים, מחזיק קונדום דורקס עטוף היטב, עם חיוך
אדיר מפאה לפאה.
היא חייכה חיוך קלוש עד מאולץ ופינתה לו מקום לידה.
"אל תדאגי מותק" הוא הרגיע אותה "זה יכאב רק קצת בהתחלה ואז
יהיה טוב."
בתור אחד שהוא בתול בעצמו היה לו הרבה ביטחון עצמי. היא לעומת
זאת נקשה בשיניה וכמעט התעלפה.
היא הורידה את החולצה ללא כל גינוני טקס, והוא אחריה, הוא פתח
לה את החזיה והם התנשקו.
הוא שנא לנשק אותה בגלל ריח הסיגריות. היא סתם שנאה להתנשק.
הם המשיכו בפור פליי העלוב שהוא הציע לה והוא דחף את ראשה
מטה.
"לא."
מה לא?"
"לא, אני לא מתכוונת לרדת לך, תפסיק לחלום." היא הבהירה.
הוא התייאש, והמשיך למזמז אותה בניסיון נואש לפתוח לה את
המכנסיים.
לה נמאס, כנראה. היא הדפה אותו מעליה והתחילה להתלבש, החושך רק
הועיל למצב.
כשהיתה לבושה הדליקה את האור.
"אני הולכת."
"רגע, תיכננו משהו."
"נוט טודיי, נוט אבר!" היא הבהירה שוב ויצאה את החדר.
הוא נשאר שם לבד, איבר בודד חצי זקוף מחכה.