תמר אלונים / הדקה האחרונה |
אני מרגיש אותה.
לא יודע מה לעשות, לאן ללכת... הכל מסביבי מסתחרר ללא הרף.
מרגיש אותה פה, לצידי היא עומדת,
מרגיש את הנשימה שלה על עורפי היא נושפת
חש בצלליתה השחורה והעיוורת
חש בחיוך המבויש שלה מציץ לו בשקט,
והפעמון שוב נע בתוכי ללא נוח. מזכיר שוב ושוב,
דקה אחת.... רק עוד דקה אחת הוא מזכיר.
מקרב את ידיי ללחייה הקרות
מרגישה כמו ילדה, לא יכולה להפסיק לרעוד.
מנשק את מצחה בהקלה אדירה
זאת הדקה האחרונה...
וזהו, כבר אזלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|