זֶה שֶׁעָש-ָה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ
הוּא יָבִיא בָּש-ָר בָּרוּחַ
וְרוּחַ בַּבָּש-ָר.
הוּא יִלְחַשׁ קְסָמִים
וְאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים
וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ.

כִּי קָמָה רוּחַ בַּבָּש-ָר
וְאֵין עוֹצֵר
וְהוּא יֵלֵךְ וְיִלָּחֵם
וְאֵין פּוֹצֶה.
וְהוּא יִזְעַק: עֲנֵנִי
אַל תַּעַזְבֵנִי
הוֹשִׁיעֵנִי
וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.

וְהוּא יִרְחַץ כַּפָּיו
אַחַר יֵלֵךְ לִסְעוּדָה,
וּבְחַדְרוֹ עֵירֹם יַפְשִׁיל
אֶת כֻּתָּנְתּוֹ
אַךְ סַכִּינוֹ בְּמוֹ יָדָיו
חַיִּים לוֹ מִשֶּׁלּוֹ
וְקוֹל דְּמָמָה יִבְלַע אֶת אַנְחָתוֹ.
דן ספרי. ©