גידי מצגר / למה? |
שלא תדעי עוד שום לידה
אל תוך המלחמה
אנחנו בעינייך שוב הבטנו
מבט נועץ, מבט חצוף
ואל רוחך שבמורד נדר נדרנו
לא עוד לא עוד, בתי אהובתי .די!
וקיווינו!!!
אך האש הגיעה, לוהטת ומאכלת
את נשמות הנולדים זה לא מכבר
את כל גופם, תקוותיהם וחלומם
הכל עלה באש, באש המלחמה
נגוז בלהבה אחת גדולה
ולנו מה נותר?
אז שוב הבטחנו:
שלא תדעי עוד שום לידה אל תוך המלחמה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|