[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ציפי קרליק
/
מחשבה מספר 22

שבת בשקיעה הגדולה.
חודש וחצי ונגמרה לה האהבה, כנראה.
אמא שלי הולכת כפוף ולא זה לא כי אין לה רצון להסתכל בעיני
האנשים, היא זקנה אמא שלי זקנה והיא נרדמת הרבה ואין בזה חן.
הפה שלה פתוח ולי היא נראית כמו אבא שלי בבית חולים בזמן שהיה
מחוסר הכרה שבוע לפני שמת,
אבא שלי מת. אנשים זקנים מתים וגם חולים מתים, כולם מתים ואין
בזה חן.
ועדיין אין מושג לאן הם מגיעים או הולכים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
א: "תגיד, מה
אתה חושב על
ידיעות
אחרונות?"
ב: "האמת...קצת
נמאס לי מ"דבר
אחר". בגלל זה
החלטתי לעבור
לסלוגנים, שמעתי
שדי טוב פה..."


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/04 8:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציפי קרליק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה