|
סין
בשדות האורז
אני עומד
מים עד הברכיים
ויתושים באוזניים
בודד אח למיליונים
סיני
בין דיונות הזהב החמות
לשפת ים בצבע ספיר
עומד גמל ולועס ניילון
מתוך חבית של אשפה
אמסטרדם
יושב רטוב
באוהל מוצף
בגשם שוטף
בעיר התעלות
ומחכה לדבר
שיתפרץ שוב
פאריס
עומד בפאריס על
הגדה השמאלית
של הסיינה
ומשתין לבפנים
אני בטוח שהשתן
של סארטר
היה בצבע דומה
עם ריח של שתן
אבל, הרבה יותר
פילוסופי. |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.