יש ביננו כאלה סבלניים, שלא מגרדים את הפצע לפני שמגליד
שמחכים בסבלנות, נותנים לזה את הזמן, ואז כשהכל מגליד - לא
נשאר סימן,
ויש כאלה, כמוני, מגרדים בעצבנות יתר, לא נותנים למקום מנוחה.
בסופו של דבר הצלקת גדולה ומכוערת, מזכירה לנו טוב טוב, מי או
מה פצע אותנו
והלב שלנו, כמה צלקות הוא כבר יכול לספוג?
ואם אני אחליט פתאום שדי לי, אני רוצה להפסיק
הצלקות פשוט יעלמו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.