מעבר לאופק יש תלתל
שיפול של בטן רכה.
חיוך בזוית של עין,
ראש נזרק לאחור בעדנה.
מתחת לפני הים
פיסת בד נושרת
חולצה מופשלת
שרוך פרום.
מעבר למחסום הקול
המגע הופך לריק,
החומר מתערבב לעיסה
אנקה של ריגוש מפלחת את השקט.
מתחת לאפס
יש לשלב אצבעות,
ולא להתיר לעולם
אחרת נקפא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.