הם מפחידים אותי.
הם נמצאים בכל מקום.
צועקים, רבים, צוחקים, בוכים.
הם מפחידים אותי.
נמאס לי כבר.

אני כל כך מפחדת.

הם השתלטו עלי.
עכשיו גם אני נראת כמוהם.

הם כל כך מפחידים אותי.

אני לא יכולה להיות איתם יותר.

הם כל כך מפחידים.

למה הם חייבים להיות כל כך רעים?

הם מפחידים אותי.


אני זוכרת את התקופה שלא פחדתי מהם.
זה היה לפני שנה וקצת.
אז הייתי חברה שלהם, הם היו נראים לי נורמאליים.
אני זוכרת שאפילו אהבתי אחד מהם.
הייתי אחת מהם- הם הפכו אותי להיות אחת מהם.
ועכשיו אני אחת מהם.

הם כל כך מפחידים אותי.

הם כל כך רעים, הם גורמים לי ליפול.
הם כל כך כל כך רעים, הם גורמים לי לפצוע את עצמי.

הם כל כך מפחידים.

אני שונאת אותם, הם בני אדם רעים.
כל אחד ואחד מהם.

נמאס לי.
אני לא רוצה לחיות איתם.

אני כל כך מפחדת מהם.

הם כל כך מפחידים אותי.