שי מונה / חנוכת המקדש |
בשלהבת של דם
שייחם
לי ולך.
אצית שמש מנומנם
זקיף שנרדם
שינעם
פתילו בשערך.
אלהיט היכל מיותם
אחלל ואנהם
כפרא-אדם
עד שתיתם
שתיקתך.
בצר עולמך
נערי הפתול,
על פי דרכך
אחנוך מקדשך
הבתול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|