|
כשתבואי
אנקה הליפסטיק
משפתייך המתוקות,
אקלף חזיה מנפחת חזה
מגופך השדוף האהוב,
אשקיע כל קצה לשוני בפטמות,
באוזן (חלילה לשחות בה)
ובדגדגן הנשכן,
אפיח בך רוח תשוקה
תזזתית בלתי נשלטת.
לרגע אעצור
אתבונן בעיניך התעבות
אנשק עד שתודי
שאת
אוהבת אותי.
בהשראת ורוד של עמית ביט http://stage.co.il/Stories/289016 |
|
|
מבקר הסלוגנים
הכי מבדח אותי.
הוא מתייחס לכל
דמות כאילו היא
כותבת לעצמה את
הטקסטים. כה
תמים, אפילו
המונולוגים של
ג'יי לנו, לא
הוא כותב אותם.
אחד שמאשר את
הסלוגנים ואין
לו איגוד
מקצועי. לכותבים
בטלויזיה יש,
לצלמים יש,
אפילו לאלה
שמושכים את
הכבלים יש איגוד
מקצועי. אבל
למאשרי סלוגנים
אין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.