|
כשתבואי
אנקה הליפסטיק
משפתייך המתוקות,
אקלף חזיה מנפחת חזה
מגופך השדוף האהוב,
אשקיע כל קצה לשוני בפטמות,
באוזן (חלילה לשחות בה)
ובדגדגן הנשכן,
אפיח בך רוח תשוקה
תזזתית בלתי נשלטת.
לרגע אעצור
אתבונן בעיניך התעבות
אנשק עד שתודי
שאת
אוהבת אותי.
בהשראת ורוד של עמית ביט http://stage.co.il/Stories/289016 |
|
|
רציתי לשלוח לחם
לאתר לאלתר, כי
אני מודע לזה
שאתם
צריכים לאכול,
אבל מה הכתובת
בכלל?
אוף, עכשיו
הסלוגנים שלי לא
יפורסמו לעולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.