Ride the rainbow, Crack the sky
Stormbringer coming, Time to die
Got to keep running, Stormbringer coming
He's got nothing you need, He's gonna make you bleed
(deep purple - stormbringer)

לאחר שנפרדת מאולה החלטת להיות חומרני. מעכשיו רק ליהנות
מהחיים, לשתות ולאכול, לזיין ולזרוק. אבל זה לא קל, כיוון שבכל
מקום שאליו תלך תמיד יזהו אותך בתור בעלה לשעבר של הקיסרית
ובכל מראה שבה תביט תמיד תראה שם את מה שכולם רואים.

בכל גלאקסיה, בכל מערכת כוכבים בכל פלנטה, בכל מדינה, בכל עיר,
תרבות, דת, תאגיד, משפחות, קבוצות פוליטיות וכנופיות רחוב,
אנשים מכל הגזעים והמינים מחויבים לחיות את חייהם על פי החלטות
הקיסרית אולה, לאכול את מה שהיא אוכלת, לשתות את מה שהיא שותה,
להתמסטל בדרך בה היא מתמסטלת, לצפות בתוכניות שהיא אוהבת,
להתעלס כמו שהיא מתעלסת, כולם בכל מקום שבו תלך יודעים איך
נהגת לשכב איתה, כיוון שכך מחויבים גם הם.

"אתה עוד תצטער על שהלכת ממני" היא אמרה לך ממקום מושבה בחדר
האקווריום הענקי שלה בו שחו בתולות ים ערומות שהביטו בך בעצבות
מעבר לזכוכית המשוריינת. היה זה ביום שבו החלטת לעזוב וקנית
כרטיס לאוניה שתיקח אותך מהאי של הקיסרית אל עיר הנמל המלוכלכת
שבאופק, משם תיקח מונית לשדה התעופה ואז מטוס אל הסילו שבו
תיקח מעבורת אל ספינת החלל המסחרית שמגיעה אל הפלנטה פעם בכמה
ימים. אתה לוקח את הספינה הזאת כדי שתוציא אותך הרחק ממנה,
הרחק מאולה השתלטנית, לא רק מהאי שלה, לא רק מהיבשת שלה, אלא
החוצה מהפלנטה שלה, החוצה אפילו מהגלקסיה שלה, כמה שיותר רחוק,
אך זה לא יעזור כמובן, הרי בכל מקום שבו אתה הולך אתה רואה את
תמונותיה ופסליה ושומע את קולה בוקע מקופסאות הבידור ושום
טכנולוגיה או כישוף לא יעזרו לך לעולם להיפטר ממנה. "אתה עוד
תצטער על שהלכת ממני" אתה נזכר במילים שלה וכבר לא תוהה למה לא
זרקה אותך לבור התנינים שלה אלא שלחה אותך לחופשי, היא רצתה
להתעלל בך באמת.

איך תסתדר שם בחוץ באמת? אולי זה לא יהיה כל כך נורא, הרי אתה
אקדמאי ויש לך עבר צבאי קרבי ולאחר מכן שירות ביחידה המשטרתית
המיוחדת ללכידת מכשפים, יהיה בסדר, אתה תסתדר.

יושב בפתח המלון, מנסה לחשב את חייך לעתיד, מה אפשר לעשות עם
החופש הזה?. חבורת נערים לבושים כליצנים עם אפים אדומים פורצים
החוצה מן הבנק שמולך עם כלי נשק שלופים ואתה בכלל לא שמת לב
שהיה שם שוד. ארגון הליצנים האנרכיסטי קומוניסטי "אף אדום" מכה
בכל רחבי הגלקסיה, עוד תוצר של האלימות המאפיינת את תקופתינו.
"ככל שנתמיד עם רעיון המודרניזציה הקלוקל כן יגברו האלימות,
הגזענות, רדיפת הבצע, הדכאון" קראת את זה פעם באיזה ספר שהחרמת
במסגרת עבודתך המשטרתית. פעם באמת לקחת ברצינות את מה שעשית שם
במשטרה, פעם היית רודף אחרי הליצנים האנרכיסטים. אתה חוזר אל
חדרך, מתכנן ביקור לילי בקאזינו או בבית הזונות המקומי.

רוצה לאכול פיצה? זוכר את הטעם? בעקרון זה אסור כיוון שהקיסרית
אולה לא אוהבת פיצה, זה כבד ושמנוני מדי בשבילה, כדי להשיג את
זה תאלץ לפנות לשוק השחור, למאפיונרים, להשיג את זה בדרך לא
חוקית. מה עוד, רוצה בירה? אולה לא אוהבת בירה, היא אוהבת
שמפניה וברנדי. רוצה מריחואנה? לא תשיג גם את זה, רק קוקאין
לנתיני המלכה. מעוניין בפורנוגרפיה של ג'ינג'יות? גם במקרה הזה
הם מצטערים מאוד, "לא ידעת שהקיסרית לא אוהבת אדמוניים?"
בוודאי שידעת, הרי שמעת את זה כל כך הרבה פעמים, אתה היית
בעלה.

"אני? אין לי פיצה" אומר הבחור בחליפה "מעולם לא הייתה לי" אתה
יודע שהוא משקר אך אין ברירה, אותו הדבר היה עם סוחרי
המריחואנה, הבירה ופורנוגראפיה של ג'ינג'יות, כולם מפחדים
למכור לך, אתה הרי בעלה לשעבר של הקיסרית, לעולם לא יסמכו
עליך.

היא כל כך התלהבה ממך אז כשהרצאת בכנס המיוחד על לכידת מכשפים,
היא ניגשה אליך לאחר ההרצאה ואמרה שתהיה מעוניינת לשוחח איתך
שוב על חיסול האויב מספר אחת של הקיסרות. "הקסם שבפנים" אמרת
אז בהרצאה "מסוכן יותר מהקסם שבחוץ". היא הייתה אז רק נסיכה,
עדיין לא הושחתה לחלוטין בידי הכוח שבשלטון. "אני שוכב עם בתו
של הקיסר" חשבת לעצמך שבוע לאחר מכן והיית בטוח שזה מבטיח לך
אושר נצחי, חשבת שאתה יודע הכל, לא ידעת כלום. כעבור חודשיים
נרצח אביה בידי ילד קטן בן כלאיים, חצי אורק חצי גמד אשר זכה
בתחרות כתיבת החיבורים של הקיסרות בנושא "למה אנחנו אוהבים את
הקיסר" וזכה להשתתף בטקס חגיגי בנוכחות משפחת העריצים. כאשר
היה הילד מספיק קרוב אל הקיסר הוא חיסל אותו בדקירת סכין סתרים
קטן כמחאה על האיסור באכילת כלבים וחתולים. הילד והוריו הוצאו
להורג בידי אולה ועד הרגע האחרון נשארו שלמים עם הרצח. אולה
קיבלה אליה את כתר הקיסרות וכל מי שחשב שתקופת שלטונו של הקיסר
הייתה רעה, החל מתגעגע אליו מהר מאוד.

אתה מזמין זונה לחדר, נראית כנערה בת חמש עשרה, אך לאחר דקה
אתה מבחין בכך שהיא אינה אנושית, אלפית, גופה רזה ולבן בצורה
קסומה ומסנוורת עיניה צרות כעיני היפנים והסינים ואוזניה
מחודדות. "אתה בוודאי תוהה מדוע כיבדו אותך באלפית למרות
שביקשת בחורה אנושית" היא אומרת במתיקות שאינה מנסה כלל להישמע
מציאותית "הבוס תמיד דואג טוב לאורחים נכבדים". "אורחים
נכבדים?" אתה שואל "מה נכבד בי?" "אתה לא בעלה לשעבר של
הקיסרית?" שואלת האלפית בזמן שהיא מתפשטת ואתה עונה: "כן אבל
מה נכבד בזה?". "אני לא יודעת" היא עונה "שאל את הבוס". גילה
האמיתי, כפי שאתה מברר אחר כך הוא כפול משלך, אולם היא נראית
כאילו הייתה יכולה להיות בתך, החלה למכור את גופה עוד מלפני
שהוריך היו מספיק בוגרים כדי לקנות לעצמם מספר כוסיות וודקה
ולחשוב שיהיה זה הדבר הנכון לבלות את הלילה במיטה ללא אמצעי
מניעה.

עיניה הגדולות של אולה מביטות בך מן הפוסטר הגדול שעליו נכתב:
"הקיסרית אולה אוהבת את מיץ התפוזים שלה סחוט טרי" וכאילו
אומרות לך: "ניצחתי אותך, אתה עדיין שייך לי מבין?"

החלטת לעשות ניתוח פלאסטי, להפוך להיות מישהו אחר על מנת
שסוחרי השוק השחור לא יפחדו ממך. אתה משתעשע ברעיון לשנות מין
או גזע, אך בסופו של דבר אתה מחליט שהאזורים בהם עליך להלך על
מנת להשיג משולש פיצה מסוכנים מדי בשביל אישה, גם את גזעך אתה
מחליט לא לשנות, הגזעים היחידים אשר ניתן להשוות אדם אליהם הם
אלפים ואורקים, אך האורקים מעוררים בך בחילה ואילו האלפים,
למרות ההערצה הכללית אליהם, אינך יכול להיות אחד מהם, לעולם לא
תצליח ללמוד את שפתם המסובכת, נימוסיהם ותנועתם העדינה. חבר
כנופיה בן 12 מבין האלפים ינהג ביותר אלגנטיות מחבר פרלמנט
אנושי מבוגר. אתה מחליט להישאר אנושי, אך רק למען הגיוון אתה
משנה את צבע עורך לשחור, תווי פניך שונו ללא הכר ואתה מרוצה
מהם מאוד, יש בהם משהו נעים ושלו ואתה הרי זקוק לפנים שירגיעו
את העומד מולם.

הניתוח הפלסטי עלה לך הון עתק, היה הרבה יותר זול לבצע אותו
אצל מכשף אך הכישוף ברחבי הקיסרות אסור על פי חוק. כל כך שנוא
הוא הקסם עד כי עד היום עוד נמשכת המלחמה נגד "השבטים" רק
מכיוון שהם בחרו בכישוף כדרך חיים. זה מצחיק אותך כיוון שבתור
בעלה לשעבר של המלכה אתה מודע לכמות המכשפים ששרתו אותה ואתה
גם יודע שכל סינדיקט המכבד את עצמו החזיק לפחות שניים או שלושה
מכשפים במועצת הדירקטוריון שלו. אך ככל שהציבור יודע הכישוף
הוא אסור ודינו מוות. אפילו ארגון הטרור הקומוניסטי "אף אדום"
לא נלחם מעולם למען זכויותיהם של המכשפים, גם הליברליות שלהם
הייתה מוגבלת.

לא יכולת לסבול את זה יותר, את חוסר הפרטיות, את התפרצויות
הזעם שלה, את העובדה שמעולם לא העיזה להתייעץ בך על מנת להזכיר
לך שאתה תמיד תהיה פחות חשוב ממנה, היית חייב ללכת. אתה נזכר
איך פעם אחת, בזמן שיט רומנטי באותו כוכב לכת טרופי היית צריך
להיאבק בעצמך כדי לא להשליך אותה למים, לפעמים אתה מצטער שלא
עשית זאת. הייתם שם ביחד עם ידידיה הפלצניים שכל כל שנאת.
גנרלים וכלכלנים, אנשי תאגידים מושחתים, אנשי דת למיניהם
וכמובן האיש השנוא עליך ביותר בכל רחבי הקיסרות, גאשי מעצב
הפלאנטות אשר נחשב אמן בתחומו. הוא עמד שם על הסיפון עם כוס
מרטיני ביד אחד ובידו השנייה ליטף את שפמו הארוך והתגאה במערכת
הכוכבים שייצר לו כאן. במיוחד בכוכב הלכת הטרופי ובפלנטה
הסמוכה לו שהיוותה כולה אזור אימונים גרעיני לצבא הקיסרות.
בתוך איש צבא לשעבר אתה ידעת שהמקום הוא גם מושבת עונשין לאנשי
השבטים שנתפסו בידי הצבא והפלטאנטה מלאה כולה ביצורים מעוותים
שנוצרו בידי הנשורת הגרעינית הממלאת את האטמוספירה.

אז השגת פיצה, מריחואנה ובירה ואפילו סרט פורנוגראפי עם בחורה
ג'ינג'ית, אתה יושב בחדר הקטן שלך במלון "מרומי בבל" וצופה
בסרט ביחד עם הזונה האלפית שלך שלא מראה יותר מדי עניין, היא
מסרבת לגעת בפיצה ובמריחואנה כיוון שאם המשטרה תעשה פשיטה
פתאומית היא לא מעוניינת לחטוף על הראש ואלכוהול בכל מקרה לא
נצרך על ידי בני עמה. בסרט רואים טרול מזיין בחורה ג'ינג'ית
אנושית בתחת ושני גמדים מזוקנים גומרים לה בפה, זה מצחיק אותך
יותר מאשר מעורר אותך מינית אך אתה שמח שרכשת את הסרט, לא ראית
כזה כבר הרבה מאוד זמן.

אפשר לומר שברמת העיקרון אתה לא רחוק מלהיות מאושר, סך הכל יש
לך עכשיו כל מה שאתה צריך, אפילו הצלחת לרכוש קופסת זיתים ואתה
בכלל לא מצליח להיזכר בפעם האחרונה שאכלת זיתים שהרי גם אביה
של אולה לא סבל את הירוקים הקטנים והטעימים האלה, הם היו
אסורים גם בתקופתו. אתה יושב בפאב קטן בחלק המלוכלך של העיר,
אתה לא יודע את שמה, אתה אפילו לא יודע את שם הפלנטה עליה אתה
נמצא. אתה שתוי משמפניה ולא ממש אכפת לך לשתות אותה כיוון
שלאחרונה שתית כל כך הרבה בירה ששמפניה כבר חזרה להיות שינוי
משמעותי. הברמן, אינדיאני משבט הצ'ירוקי ממלמל משהו על כך שיום
אחד השמאנים האינדיאנים יחזירו לעצמם את כוחם שנלקח מהם בידי
הקיסרות. אתה מקשיב לו אך לא מנסה כל כך להבין. כישוף תמיד היה
מגעיל בעיניך, אתה נזכר איך היית מרצה על הסכנה שבו, על יכולתם
של השבטים להקים צבא של מתים, לשלוח אותו אל פלנטות הקיסרות,
ליצור בהן צבא מתים חדש ולהמשיך הלאה. אנשים בקהל מחאו לך
כפיים וחלקם היו בעצמם מכשפים בסתר, אנשים כמו גאשי מעצב
העולמות אשר תושבי הקיסרות כולה הניחו כי הוא משתמש באמצעים
טכנולוגים על מנת ליצור את הפלנטות שלו אך רק המקורבים לקיסרית
ידעו את האמת, כישוף טהור. "היי, אחי, יש עליך כמה גרושים?"
שואל קבצן שחום עור והאינדיאני מאחורי הבר צועק עליו להסתלק.
אתה סך הכל מרוצה מאוד מחייך כאדם שחור, הבעיה היחידה בה אתה
נתקל היא תגובות ההשתוממות של סביבתך נוכח העובדה שאתה גרוע
בכדורסל. לפני הניתוח הוזהרת שאולי תתקל באלימות גזענית אולם
הרי כולם יודעים שבמצב של היום לכל קבוצה אתנית יש קבוצה אחרת
ששונאת אותה אז מה זה משנה?

ספינות הדיג במרחק על רקע הדמדומים מזכירות לך צילומים ישנים
מן הבית הטובעים בצלילי המוזיקה שאביך נהג להשמיע ונקטעים בידי
הרחפות החולפות להן במהירות על פני המים. סירה אחת קטנה עוגנת
ממש לידך, דייג זקן עם כובע חובלים ומקטרת, רגלו הוחלפה ברגל
ביונית מלוכלכת ואתה לא יכול שלא להצמיד לו את השם אחאב כשם
הקפטן מן הספר מובי דיק אשר רגלו נלקחה ממנו בידי הלוויתן
הענק. "מחפש עבודה בחור צעיר?" שואל הזקן ואתה עונה לו שלא,
כבר דגת מספיק בחיים שלך, אם כי לאיו דווקא דגים.

אתה עובד בתור שומר ראש בחברת שמירה המורכבת רובה מטרולים אבל
זה בסדר מצידך, גם טרולים הם נסבלים סך הכל. היום עזרת לאבטח
את ביקורו של הגנרל לשעבר קאלישמן שידוע בכך שהוא זה שחיסל את
הדרקון הלבן קורבו לפני מספר עשורים. הרבה אויבים יש לקאלישמן,
בעל אות האבירות של הקיסרית, כיוון שרבים מתושבי אותה פלנטה
אהבו את קורבו ושנאו את אולה, רבים שונאים את אולה, אך רק
מעטים יעיזו להודות בכך, רק מעטים מאלה יצליחו להישאר בחיים.
רבים מחבריך לעבודה החליפו איברים מגופם בתותבות ביוניות,
ידיים המסוגלות להרים מערבל בטון באוויר ולהשליך אותו, רגליים
המסוגלות לרוץ מהר מאופנוע ולבעוט בחביות מלט, עיניים המסוגלות
לראות בחשכה, לתצפת על אישה מתקלחת בדירתה בצד השני של העיר
ולכוון את נשקם בדיוק מבהיל בעזרת חוט קטן היוצא מן האקדח
ומתחבר לשקע ביד שממנו יוצאים אקסונים מלאכותיים אליהם מגיע
המידע מן המוח שהתקבל אליו מן העין הביונית. אדם בעל מכשור כזה
מסוגל לחשב את יריית אקדחו כך שיפגע בכדור רובה אחר בזמן
מעופו. אתה רוצה את כל היכולות האלו ועוד הרבה יותר ולכן אתה
חוסך את הכסף שלך. אתה מנסה לשכנע את עצמך שאתה עושה זאת על
מנת להיות מאבטח טוב יותר, אבל אתה הרי לא תצליח להימלט מהר כל
כך מן האמת, אתה עושה את כל זה כיוון שאתה מתכנן להצטרף אל
השבטים, אתה הרי יודע מצוין שהדרך היחידה בה תוכל באמת להפטר
מתמונתה המאוסה של אולה תהיה להביס את הקיסרות ויש לך משהו
שהשבטים צריכים, יש לך מידע על הקיסרית, על הצבא, בסיסים,
ציוד, נשק לא קונבנציונאלי וכישוף. השבטים לא יאכזבו אותך, אתה
יודע את זה.

אלף אחד שפגשת פעם בפאב אמר לך שבני האדם הם יצורים נוראיים
ואיומים. אורקים, טרולים וגובלנים הם אמנם אלימים ומסוכנים
ברובם אך היצורים האלו מעולם לא פעלו בצורה תככנית או צבועה,
הם מעולם לא הסתירו את טבעם האמיתי. בני אדם לעומת זאת מחביאים
את רשעותם ותאוות הבצע שלהם מאחורי תוכניות בידור, חוקים
ואמונות דתיות. "בתחילה סילקתם את הגזעים המפותחים האחרים
מעולמכם" הוא אמר "ואז התחלתם להלחם אחד בשני. נוצרים נגד
יהודים נגד מוסלמים וכל שאר המלחמות המטופשות שלכם והרסתם את
העולם שלכם עם הטכנולוגיה המפגרת והתובענית שלכם והיה לכם כל
כך רע עד שכולכם התמכרתם לקופסאות הבידור שלכם ואז יצאתם אל
הפלנטות האחרות והחלטתם שמשעמם לכם לשחק במלחמה עם עצמכם אז
נכנסתם בגזעים האחרים והכרחתם אותם לחיות על פי הדרך שלכם, אין
לכם גבולות אדוני הצעיר, אתם עם מסוכן ודורסני". אין לך עצבים
להקשיב לזה יותר, אתה משלם על השמפניה שלך וקם ללכת ואז אתה
שומע קול: "לאיפה אתה חושב שאתה הולך?" נראה שמדברים אליך אבל
אז אתה קולט שהדובר פנה אל האלף ששוחת עימו. הדובר הוא סמוראי,
ככה הוא קורא לעצמו, סמוראי הוא לא באמת ממוצא יפני, הוא
אנגלוסכסי לחלוטין אבל הוא למד את אומניות הלחימה העתיקות במשך
שנים רבות, על בגדיו סמלים יפניים מסורתיים והוא חוגר חרב
יפנית ארוכה. על ירכו רובה ציד קצוץ קנה אימתני ובגופו הושתלו
כל כך הרבה תחליפים ביוניים עד שצוחקים עליו שיש בגופו יותר
מתכת מאשר אצל סייבורג. כיוון שסמוראי מעולם לא טרח לבצע
ניתוחים שיסתירו את ההשתלות בגופו הוא היה בעל מראה מפחיד
ביותר. "יש לך בעיה?" שאל האלף. "כן יש לי בעיה" ענה סמוראי
בזעם "יש לי בעיה עם הצורה בה אתה מדבר על הגזע שלי". "תחיה עם
זה" אמר האלף. פניו של סמוראי לובשים הבעת זעם מאיימת ותוך רגע
חרבותיהם של השניים כבר מחוץ לנדנים. אתה אינך מעוניין לקחת
חלק בזה ואתה הולך לצד, מתבונן. היה משהו פואטי בדו קרב
המקצועי שניהלו השניים בתוך הפאב בעודם מנפצים שולחנות, כיסאות
וכוסות. בתחילה נראה היה שסמוראי ינצח ללא שום בעיה בגלל הידע
העצום שלו והניסיון הרב באומניות הלחימה ושלא לדבר על יכולותיו
הלא אנושיות אולם לאחר זמן קצר נראה שבסופו של דבר אין זה מן
החוכמה להתמודד בסיוף עם אלף, חרבו הקצרה של האלף הייתה תקועה
בין צלעותיו של סמוראי הנאנק, מפחיד היה לראות ששום דם לא זרם
החוצה כיוון שלא נפגעו חלקים אנושיים אלא רק תחליפים אך ככל
הנראה האלף פגע במערכת חיונית כלשהי. "בדיוק תכננתי להחליף
חרב, לא אכפת לך להשאיל לי את שלך נכון?" הוא שאל את סמוראי
המחרחר והוריד ממנו את חגורת הנדון שלו, הוא הרים את החרב מול
עינו ואמר: "יפה, יפה מאוד" ואז דיבר אל הברמן האינדיאני: "אני
בטוח שיש על הבחור הזה מספיק מה למכור כדי לשלם על התיקונים"
ואז הלך. בזמן האחרון אתה מרגיש שאלימות הופכת להיות נושא מאוד
חשוב בחיים שלך, נשק פתאום חוזר להעסיק אותך ממש כמו בזמן
שירותך הצבאי ואתה הוגה בו במידה שבה אנשי עסקים הוגים בגרפים
וטבלאות, החלטת להשיג חרב קצרה כמו של האלף, זה נראה שימושי.
אינך יודע אם מישהו לקח את סמוראי לבית חולים או לטכנאי שיסדר
לו את המערכת שנפגעה אך מעולם לא ראית אותו שוב.

משהו חסר לך? למה אתה לא מאושר? מה עוד אתה צריך כדי להרגיש
שלם עם החיים שבנית לעצמך? אתה מסתובב לך בעיר המלוכלכת הזאת,
משתכר, שוכב עם זונות אקראיות, אבל אתה מרגיש חי רק כאשר אתה
עובד וזה מדאיג אותך. אתה מרגיש כי החופש לו זוכים הליצנים
האנרכיסטים מרטיט אותך, אתה רוצה מזה גם כן, אתה רוצה לכרסם
בעוגה הקיסרית, אתה חייב את זה לעצמך.

בעוד שלוש שעות יש לך משמרת סביב הגנרל לשעבר קאלישמן, בינתיים
אתה שוב פעם בפאב האהוב שלך, משתין בשירותים, מגחך כאשר אתה
קורא מולך את הכתובת: "למציצה חמה מאורק צעיר וחטוב" ומתחתיו
מספר תקשורת ומתחת לזה כתוב :"אף אדום לשלטון". ברקע אתה יכול
לשמוע קבוצה של מינוטאורים שיכורים שרים שירי מלחמה, הם
מנופפים בחרבות ובגרזנים שלהם ותיכף בוודאי תתחיל תגרה בניהם
לבין כנופיית בני האדם שרבצה בצד השני של הפאב. המוזיקה ברקע
היא שקטה ועדינה, כזאת כמו שאולה אוהבת ופתאום ממש בא לך לשמוע
את האלבום האהוב עליך: "stormbringer " של deep purple, אתה
נזכר איך אבא שלך היה משמיע לך את האלבום העתיק הזה כאשר היית
ילד קטן ואתה זוכר איך אבא שלך סיפר לך שכבר מאות דורות במשפחה
שהאלבום הזה עובר הלאה, כל פעם משנה דרך איכסון אך המוזיקה
נשארת אותו הדבר. איך יכולת לשכוח את העותק שלך כאשר עזבת את
הארמון? לא נורא, לך עכשיו ותקנה אותו. בזמן שאתה יוצא
מהשירותים כבר יש המולה ואלימות סביבך, בני אדם נגד
מינוטאורים, מינוטאור אחד מרכין ראשו למטה ואז רץ ונוגח בבטנו
של אחד מחברי הכנופיה האנושית, קרניו של המינוטאור מחוררים את
בטנו של הילדון והוא ברגעיו האחרונים בין החיים מניף את סכינו
ותוקע אותה בגבו של המינוטאור, מלא דם וזעקות כאב מסביב, אתה
מחליט שממש לא כדאי להיות כאן כאשר המשטרה תגיע, יש לך אלבום
לקנות ומשמרת למלא, אם תבלה אותה במעצר תאבד את משרתך. אתה
צועד לך בנונשלנטיות החוצה מן הפאב, באחד השולחנות הצדדיים
יושב האלף שהביס את סמוראי ושותה מיץ פירות כאילו לא מתרחש טבח
מסביבו, לידו מונחת החרב היפנית של סמוראי לכל מקרה שלא יהיה,
הוא מהנהן לך לשלום. ליד הדלת אתה רואה שהמלצרית שנתנה לך את
מספר התקשורת שלה רק לפני 10 דקות שוכבת עכשיו על הרצפה וגרזן
תקוע בראשה, בעיניה מבט מזוגג, קומי כמעט. היא הייתה יפה, שיער
סגול, שורשים ג'ינג'יים.

"לא ידעת שהקיסרית החליטה להוציא את deep purple מחוץ לחוק
אדוני?" שואל הנער השמן מחנות המוזיקה "זה היה לפני שנה
בדיוק". לפני שנה, קצת אחרי שעזבת אותה, הו כן... היא יודעת
איך לנקום הבת זונה, היא יודעת איך לנקום. אצבעות ידיך רועדות
מזעם ואתה יוצא החוצה בשקט רועם, אתה יודע שנותר רק דבר אחד
לעשות.

אתה מחליף את ג'ורג' הטרול במשמרת וקאלישמן אומר: "הו גילאן
ידידי, מה שלומך?" כולם קוראים לך גילאן כאן, הם לא יודעם את
שמך האמיתי. אתה מעוניין לירות בראשו של קאלישמן אבל ברצונך
שהמסר לקיסרית יהיה חזק יותר, קשה יותר. ברגע שג'ורג' עוזב את
החדר אתה שולף במהירות את החרב הקצרה שמוחבאת לך מתחת למעיל
ולפני שקאלישמן בכלל מצליח להוציא הגה מפיו מותז ראשו על
המכתבה, מכתים את ניירותיו ואת מחשבו האישי. גופו חסר הראש
נופל אל הרצפה. מעולם לא הרגת גמד לפני כן, תמיד יש פעם
ראשונה. אתה מנקה את החרב, שודד את כספו של קאלישמן ויוצא מן
המלון, אתה לוקח מונית לשדה התעופה, שם תיקח מטוס אל הסילו, שם
תיקח מעבורת אל ספינת החלל הראשונה שתצא לכיוון אליו אתה צריך.
אתה צריך להגיע כמה שיותר קרוב אל השבטים, להביא את הסופה,
להפיל את הקיסרית. יש לך מידע לספר, מצב כוחות לשנות וחיים
שלמים לנקום.