רני שין / רק הצגה |
מחפשת אותה מאחור
מגניבה מבט אל תוך עבר משותף
מבכה את מה שנותר מהצגת תיאטרון מפוארת.
המערכה השנייה נפתחת בקול תרועה
הבמה מקושטת, מוכנה
לשירים, לשמחה
אין יותר אהבה מהולה בעצב
אין יותר סופים עצובים.
הקהל מתפזר
נותרת לבד.
לובשת מעיל, חובשת את כובע הצמר
מגניבה מבט אחרון
ויוצאת את עבר השחור הדומם.
הלילה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|