הציבור מבקש לדעת
מה איכות הקש במזרון.
האם הוא צהוב ,
האם הוא חלול,
האם הוא כמו שקר מסריח
או כמו תחבולה פוליטית.
הציבור מבקש לדעת כמה גוויות יש בירקון,
וכמה יהודים יש בקרון .
הציבור משתדל להגיב כלפי הממשלה בקישקוש של עיפרון,
ולעוף מעל הראש של ערפאת עם עפיפון.
לציבור כבר מזמו לא איכפת מה יעשה אריק שרון,
העיקר הכובע עם הפונפון.
בכיכרות הערים הציבור מפגין סתם בגלל שזה בריא לגרון,
ורק לגאולה כהן עוד יש פיתרון (ואיתו היא תיסע לכנס בבון)
כולם מסכימים שהיה הכי טוב בקדנציה של מינכהאוזן הברון.
החברה הישראלית תתבגר רק עם יצחק שמיר ירכב על אתון,
כל הסקטורים במשק ישבתו רק בשביל הופעה של פופיק ארנון,
והמיעוטים יזכו לביקור בהר של משה ואהרון,
או סתם יסעו עם שרוואלים לסיני בשאנטי, שמחה וששון.
ורק לי נותר לתהות בתחושת כישלון,
למה לא קונים לי סביבון?