|
טור
של
מילים
מתמשכות
אין
בהן
עוד
דבר
שינחם
או
ירגיע
הן
רק
מילים
לא
יותר
ממילים
הברות
אותיות
הרגש
כבר
פרץ
החוצה
גם
הוא
נשבר
זה
מכבר
מלהיאבק
הותיר
כתמי
דם
מאחוריו
וקליפות
חלולות.
טור
של
מילים
שקריות
אני
אמשיך
לנסות
אמשיך
עוד
ועוד
אני
שם
עומדת
בקצה
הטור
סופרת
צעדים
עד
לכישלון.
סופרת
במילים
אני
עדיין
פוחדת
להפסיק
פ ו ח ד ת
ל ה פ ס י ק. |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.