רגע לפני חצות, אני מול ערוץ 1 רואה את יורם גאון ומתבאס על
עוד שישי בבית, מבין לבד שאת לא עייפה וזה לא בגלל תקופת
המבחנים, אבל לא אכפת לי, העיקר לא לריב איתך, ככה שאולי בשישי
הבא אני כן אעשה משהו, איתך.
רגע אחרי חצות, בוהה במסך עם התקווה ודגל ישראל ומנסה לחשוב על
הודעה מקורית למזכירה האלקטרונית שלי.
מכבה את הטלביזיה ומדליק סיגריה, עובר למחשב, בודק מייל ושם
מוזיקה ברקע, להוציא טבעות על המסך כבר נהיה תחביב רציני אצלי,
מסנן ג'אנק עם לאונרד כהן ומשאיר מכתב  אחד, ג'ונה מוסר שהכל
טוב בניו יורק, והוא בטח ישאר שם עוד כמה חודשים.
משעמם לי, מתחיל לנבור בכל מיני תמונות מהתיכון והצבא וחו"ל,
שוב חושב שצריך לטוס לניו יורק לראות מה הוא מתלהב כל כך.
באמת צריך לטוס...
עכשיו זה דיפ פרפל ואני כבר חופר בערמות של מכתבים, כמה תעודות
מהלימודים והצבא, איזה מכתב או שתיים ששמרתי מהמיתולוגית ועוד
מלא דברים שאני לא זוכר מה הם ומאיפה.
מוצא איזה מעטפה מנופחת כזאת עם שרשרת שקיבלתי פעם וכמה מכתבים
ששמרתי מהכלבה, כמו תקופה כזאת שאחרי הגשם, שיש ריח של נקי
כזה, ואף אחד לא יכול לעצור את הכאב והדמעות שלך, ספרי לי על
זה... גם כן היא והסרטים שלה.

רגע לפני 3 ואני חושב שזה יום שישי ואני בבית, לבד...
זה לא במקום כל הקטע הזה, מסיים לכתוב את המייל לג'ונה וסוגר
את המחשב.
אולי הפעם אני באמת אטוס אליו.
רגע אחרי 3 ואני יורד במדרגות לכיוון האוטו, נכנס מתניע תוקע
עוד סיגריה בפה ושם גלגל"צ של שישי בלילה.
טרייסי צ'אפמן ברמזור אדום, מדברת על המהפכה, יכול להיות די
מדכא לפעמים...
יוצא מהאוטו מפעיל את האזעקה וזורק את הסיגריה לפתח ביוב.
מתקדם לכיוון הדלת פותח ופתאום הרעש של המוזיקה ועשן של
סיגריות מכה בי.
מתיישב על הבר ומזמין חצי גולדסטאר, בנוהל...
מדליק עוד סיגריה עם הבירה ואליס אין צ'יינס, חושב שהרגע הזה
שלי תוך כדי מסתכל על אנשים בפאב.
קורא שירים של קווין מהתחתית של הבירה.וחושב שהרגע הזה שלי בלי
אף אחד אחר... לבד.
מועך את הבדל בתוך המאפרה ומסיים את הבירה.
יוצא מהדלת ולוקח שאכטה של אוויר ירושלמי, נהנה מהשקט ומהריח
הזה של אחרי הגשם.
נכנס לאוטו ושומע בחדשות על כל התאונות של הלילה מחר תהיה
שמש.
לשדרנית הזאת יש קול יפה, אבל חרא של טעם במוזיקה.
מחנה את האוטו מתחת לבית, יוצא ומפעיל את האזעקה, מדליק את
האור במדרגות ועוד סיגריה, פותח את הדלת וקולט שהדירה מסריחה.
רגע לפני 5 מתיישב על הספה שמח שיצאתי, יודע שהיה עדיף להשאר
לישון.
מדליק את הטלביזיה ושומע גלגל"צ של שבת בבוקר עם המסך של סוף
שידורים בערוץ 2.
מכין קפה, שכחתי לקנות סיגריות, מתיישב על הספה שותה קפה
ומקשיב לבוב דילן ממלמל משהו על סוחרי סמים.
רגע אחרי 5 עוצם עיניים וחושב על מחר בבוקר, אין לי כח לשבוע
חדש.
מדקלם מונולוג לעצמי על פילוסופיה מודרנית מההרצאה של יום
רביעי ונרדם.


רגע אחרי 1 הטלפון מעיר אותי, אני עונה ואת שואלת אם הערת
אותי. ובקול הכי צרוד שאפשר לגרד על הבוקר אמרתי שכן, אבל לא
נורא ממילא הייתי צריך לקום.
את אומרת שממש נעים בחוץ ובא לך לצאת לטייל בעיר העתיקה "נקנה
בייגלה ונעלה לגג של הסטארלייט יהיה כיף!", אני עדיין מנסה
להתעורר כששולה חן שרה לי מהטלביזיה לבוא הביתה.
"טוב אבל תקני לי סיגריות בדרך לפה"
"סבבה, אני כבר יוצאת"
שוטף פנים ומנגב עם החולצה, יוצא למרפסת ומסתנוור מהשמש, נשען
על המעקה ונזכר שכשהייתי קטן הייתי דופק מוכטות על אנשים
ממקומות כאלה.
נכנסת בדלת בלי לדפוק, נזכרתי שלא נעלתי,
"מה קורה?" אמרת תוך כדי מחבקת אותי.
"אחלה, מה איתך?"
נתת לי מבט כזה וחייכת, כבר הבנתי שהכל טוב אצלך.
מושיטה לי יד עם קופסת נובלס ואומרת שזה עליך, הרמתי אליך מבט
ומשכתי בכתפיים עם חצי חיוך ילדותי כזה.
"יאללה נצא?" שאלת והטת את הראש לכיוון הדלת, "יאללה" עניתי
יצאנו, נעלתי את הדלת והתחלנו לרדת במדרגות.
"נו אז מה עשית אתמול?" שאלת
"סתם... נשארתי בבית לבד..."