|
ואולי זה נכון -
שאין בי כלום.
הגמד הקטן שלי מצית כנפיו ומחייך.
הוא יודע שאש גורלה להתפשט כמו שבני אדם גורלם למות.
גם אני עולה באש
ריח של בשר חרוך ממלא את האוויר
אני לא מחייכת בכלל
"למה אתה שותק?"
"מלאכים לא מדברים"
"אבל אתה כבר לא מלאך, כבר אין לך כנפיים"
"בגלל זה אני שותק עכשיו". |
|
|
ציירתי ציור
בקמח על השולחן,
ואז באה רוח
והעיפה הכל.
האישה הקטנה
עדיין לא יודעת
לקבל ביקורת
בונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.