[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל רובין
/
אבי חטיבה

סצנה אחת

פנים. אחה"צ. משרד אפרורי.

במשרד אפור ומשעמם, צבעים כחולים וקרים, יושב אבי חטיבה, זמר
חתונות שאפתן אך מתוסכל בן 31, בידיו גיטרה אקוסטית, שחולם
לכתוב את שיר האהבה היפה ביותר שנכתב מעולם; הוא לבוש בחולצה
צבעונית, ישיבתו מכונסת והוא נראה תלוש. מולו יושב יורם
גביזנהיט, מנכ"ל חברת התקליטים המצליחה 'דיסקסט רקורדס', שנראה
מרוצה מעצמו ולובש חליפה בצבע זהה לשידה שמאחוריו, לשטיח,
ולשולחן; למעשה- הוא נראה כמו עוד רהיט בחדר.
על שולחן העבודה מונחת בובת כלב קטנה, שמהנהנת בראשה ללא
הפסקה, טלפון, עיפרון וכן צעצועים משרדיים שונים.
על הקיר תלוי פוחלץ של שור, וכן פוסטר של הזמרת המזרחית
המצליחה פרי-מוחו של יורם, 'ג'יזל כוסכוס'.
הסצנה מתחילה שנייה אחרי שאבי סיים לשיר, ברקע נשמעת פריטת
הסיום, הוא מניח את הגיטרה, מחייך ומצפה לתגובה, אך לאט לאט
חיוכו נעלם.

יורם:
תבין.. (מנסה להיזכר בשם היושב מולו, משחרר אצבע צרדה)

אבי (מהנהן בראשו בזריזרות):
אבי.

יורם:
כן, אבי (יורם לוקח נשימה עמוקה ונושף)
השיר שלך לא טוב.

פאוזה.
אבי המום, מעכל את הבשורה במשך כמה שניות, ואז כמעט מתפרץ.

יורם (אצבעו נכנסת לפריים, מסמנת 'רגע אחד'):
אם להיות הוגן איתך - השיר שלך ממש רע.

יורם מביט לרגע לדלת ואז מביט הצידה לכיוון החלון. הוא מגרד
מעט בראשו.
הבעתו של אבי נשארת קפואה, והוא מתחיל לשחק עם עיפרון שמונח על
השולחן בעצבנות.

אבי (אחרי כמה שניות):
אולי ה..מיתרים (הוא נקטע, משום שעיניו פוגשת את בובת הכלב)
המיתרים היום לא מכוונים טוב

עיניו של יורם מתגלגלות הצידה, במחשבה. אבי מקפיץ את העיפרון
מספר פעמים.

יורם (בסיפוק):
לא.

במהלך דבריו של יורם העיפרון נופל, ואבי מתכופף לרצפה כדי
להרים אותו, הוא מבחין שגרביו של יורם אינם תואמות.
יורם קם מכיסאו. אבי מתחיל לקום מהרצפה.
הוא מושך את דף המילים של השיר חזרה לאבי, על השולחן, 'נפטר'
מהדף.
הוא פוסע מספר צעדים לכיוון החלון ומפנה מבטו לאבי, מבטיהם
מצטלבים ביריבות - את המתח קוטע אבי, כאשר הוא נתקע בשולחן,
הוא מתיישב.
אבי משפיל מבטו בייאוש, בכניעה.
אבי מסתכל שוב על בובת הכלב ומתעצבן ממנה, מבטו מהופנט אליה.
הוא ממשיך להניע את העיפרון בעצבנות.

יורם:
תבין, אף אחד

אבי ממש מתחרפן מהבובה שמהנהנת בראשה, הוא לא שם לב ליורם.
יורם כמעט ומדבר אל עצמו, עם הפנים לחלון ומגיף מעט את
התריסים.

יורם (ממשיך):
לא רוצה ששיר החתונה שלו יתחיל במילה 'מוות'

יורם מביט אל אבי, מבטו של אבי מוסט מהכלב ליורם, אבי מחזיק את
העיפרון בידו.
יורם מהנהן בראשו בדיוק כמו הכלב, רגלו של יורם רוקעת - נראה
כמו הנהון.
מבטו של אבי חוזר רגע לכלב שמהנהן יותר מהר, ואז ליורם.

יורם (מתחיל לפסוע לכיוון אבי):
זה פשוט לא מוכר, הקהל לא קונה את זה.

יורם שם לב שלא כל תשומת הלב מופנת אליו, ולכן משחרר שוב אצבע
צרדה. הוא פוסע לעבר אבי, אבי מביט בו. ברקע צעצועים משרדיים
(דולפינים נעים, כדורי כסף מתנגשים וכו') מסבים את תשומת הלב
של אבי.

אבי (מעט יותר בביטחון ממקודם):
אני הופעתי ב100 חתונות, אני יודע מה הקהל אוהב.

יורם כבר ממש קרוב לאבי, עומד צמוד לכיסא.

יורם:
ואני מכרתי מיליון דיסקים (צוחק על אבי), אז מה?

אבי שובר את העיפרון, הוא משטיח מכה לבובת הכלב בעצבים, ומעיף
אותה על הרצפה. יורם המום.
אבי הודף את הגיטרה וקם מכיסאו, הם עומדים חזיתית זה לזה.
אבי מביט ביורם במבט ערסי-מזלזל במשך כמה שניות ודוחף אותו
אחורה.
יורם מועד ונשען על השולחן, אבי מתקדם אליו בחזה נפוח בצעדים
קטנים אך בעלי נוכחות.
יורם רץ לכיוון הטלפון, אבי מתחיל למהר. יורם ניגש להרים את
הטלפון אלא שידו של אבי מכה בו והשפופרת נופלת.
אבי דוחף את יורם לכיסאו, מבטו של יורם מבוהל אך ממוקד באבי.
אבי מחפש את מילות השיר על השולחן, יורם נע בחוסר נוחות, יד
אחת של אבי מצמידה אותו לכיסא.
אבי תופס את מילות השיר, מקמט אותם לצורת כדור ודוחף אותם לפיו
של יורם.
אבי לוקח צעד לאחור, מצמיד אצבע אחת לחזהו של יורם.

אבי:
קוראים לי אבי חטיבה ואני כתבתי את שיר האהבה הכי יפה בעולם

אבי מהנהן בראשו פעמיים, כמו הכלב.
אבי מסתובב לכיוון הדלת, פוסע מספר צעדים, מגלה ששכח את הגיטרה
ומסתובב חזרה לקחת אותה, הוא מספיק לשלוח מבט נוסף ליורם.
יורם נשאר המום, עם גוש הנייר טחוב בתוך פיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
'אני לא מפסיק/
אנ'לא מפסיק/אני
לא מפסיק'.



שבק ס',
והמאפיונר
הקומפולסיבי


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/2/04 16:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל רובין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה