פנים. אחר הצהריים. אולפן חדשות.

באולפן חדשות, חשוך וקונטרסטי יושבים שדרן - חיים, בעל מראה
רשמי, מאוד נחוש ומרוצה מעצמו, חרמן מגלומן ושוביניסט, לבוש
בחליפה. לצדו יושבת מיקי - יפה, מטופחת, לבושה בחליפה נשית,
מלאה בעצמה אבל פוחדת להיות מטומטמת.

מיקי
ועכשיו נעבור לפינתנו:  'לא נפסיק להתריע - שדרן נולד'.

מעברון פתיחה.

חיים (ברצינות גמורה)
זהו שלב חצי הגמר, יש האומרים השלב הקריטי ביותר בתחרות,
לפנינו שתי מתמודדות - דליה כהן ושירי לוי. בשלב זה הן מציגות
קטע חדש, אחרי שהצופים בבית בחרו בהן מבין עשרות מועמדים!

מיקי (מנענעת ראש מצד לצד וממלמלת)
חופש הבחירה.

חיים
דליה - עיני המדינה נשואות אלייך.

מיקי
רק ראוי לציין קודם, חיים, שדליה בחרה להציג את הקטע 'שלושה
הרוגים בירושלים והתרעות חמות באזור המרכז', הבמה שלך.

מעבר לסצנת חוץ, דליה, עם מחשוף רציני, חסרת ביטחון, עומדת על
חוף, מאחוריה רקע פסטורלי, היא משתעלת לסידור הגרון, בולעת רוק
ומישירה מבט למצלמה.

דליה
שלושה הרוגים בירושלים והתרעות חמות באזור המרכז, כך מסר לנו
כתבנו.

חזרה לאולפן, השדרנים מביטים זה אל זה באי נוחות, כאילו עשתה
את זה גרוע.

חיים
תודה לך דליה
ונעבור לשירי לוי, שמציגה את הקטע 'על אף ההודנה, ההסתה בבתי
הספר הפלשתינים נמשכת', (מושיט יד קדימה) תתחילי כשאת מוכנה.

עוברים לשירי, מאוהבת בעצמה ומלאת בטחון, פן שמאלה מדליה,
שניהם בחוף הים. שירי משתעלת גם היא, בולעת רוק, ומישירה מבט
למצלמה.

שירי
על אף ההודנה, ההסתה בבתי הספר הפלשתינים נמשכת.

חזרה לאולפן. שתיקה. המנחים מביטים זה אל זה מבטי השתאות.

מיקי (מסננת..)
וואו...

חיים
זה היה מדהים! איזו מימיקה, איזו דיקציה! (מסתכל לשירי) איך
שאת מזיזה את השפתיים...  (מוסיף תנועות ידיים) כל כך חושניות!
כל כך... (במבט חרמני)


מיקי
אני חס וחלילה לא מטילה ספק בדבריך, אך אני חושבת, לאור
התרשמותי משירי במהלך כל שלבי ההתמודדות, כולל האודישנים, שהיא
כשרונית מאוד בסיקור פיגועים והסתה, אבל אתה חייב להודות חיים,
שלא יצא לנו לראות אותה מסקרת תחומים אחרים.

חיים
(חושב לרגע) את צודקת, את חושבת ש? (מהרהר שוב), זאת אומרת
כדאי? את הרי יודעת למה אני מתכוון.

מיקי (מהרהרת רגע, לא זוכרת, אז שואפת ונושפת)
אוי! זה קטע מכשיל, מאוד קשה, אולי אחד הקטעים הקשים, 17 שנה
עם הקטע הארור הזה שחקו אותי, אני זוכרת את הימים הראשונים
שלי, כמה שהייתי מתבלבלת איתו.

חיים (מתחנן לפני השדרנית)
בכל זאת?

השדרנית חושבת לרגע ומהנהנת.

חיים (נאנח, בדרמטיות)
שירי, בצעד משותף החלטנו אני ומיקי לבקש ממך להציג  את הקטע -
'רון ארד לחופש נולד'.

שתיקה באולפן, מיקי שמה יד על הפנים כאילו היא מצטערת שהיא
הטילה את זה על שירי.

שירי
אבל... אני לא... אני לא התכוננתי לזה, לא אמרתם לי מראש, אי
אפשר קטע אחר? אני מוכנה לעשות כל קטע שתבקשו, רק לא את הקטע
הזה.

חיים
לא שירי, זוהי החלטת הצוות, וההחלטה סופית.

שירי
(נושמת ונושפת) ר... רו... (ממלמלת לעצמה בשקט) לח... ופפ פפ
פש... ד, ד, ד (מבטאת הברות בנפרד) אוקיי... אני חושבת שאני
מוכנה.

מיקי
בבקשה שירי.

שירי (ממתינה כמה שניות)
רון ארד לחופש נולד.

מיקי
לא ככה.
רון ארד לחופש נולד.

שירי (אומרת שוב, מהר)
רון ארד לחופש נולד.

חיים
רון ארד לחופש נולד.

עוברים לשוטים של השלושה חוזרים על המשפט בקצב מסחרר, שוב
ושוב, ושוב ושוב. עד ששירי מסיימת עם חזרה על הטקסט בדרמטיות.
פאוזה של כמה שניות.

חיים (בקול מלא גאווה)
אני חושב שיש לנו מנצחת.