עידו הראל / חצר אחורית |
אוכל אבטיח לבד.
המדרכה,
פונט של שחור אורבני.
הירח מרוח עליה
כמו ריר של תינוק.
הצרצרים מסביב קונים באותו הקניון.
הגחליליות מרצדות בהגיון קיומי.
אין חושניות בין השיחים,
אני לבד,
לא נגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|