המשימה הייתה אמורה להיות פשוטה: לחכות למטרה ולהרוג את הקורבן
בסכין. כן, כמו שאתם הבנתם, אני רוצחת שכירה. אני מקבלת מעטפה
בדואר ובה תיאור המטרה,אני הורגת את הקורבן ואז לוקחת את הכסף.
אני לא נהנית מזה, אבל העבודה הזאת נותנת לי הרבה כסף. ובכן,
כמו שכבר אמרתי, המשימה הפעם הייתה פשוטה.

פתחתי את הדלת במפתח גנבים, שלכל אחד יש, ונכנסתי לביתו של
הקורבן. פתחתי את המקרר שלו. הידעתם שאפשר לדעת על אופיו של בן
אדם רק מהאוכל שיש לו במקרר? אני הגעתי למסקנה הזאת אחרי
ניתוחים מחשבתיים רבים, אבל נעזוב את זה ונגיע לעיקר.
אחרי שלקחתי שניצל מהמקרר וחיממתי אותו במקרוגל, ישבתי על הספה
וחיכיתי לו.

כשהמפתח הסתובב במנעול ידעתי שהוא בא. ליטפתי את הסכין
וחיכיתי. כשהוא נגלה לשדה הראיה שלי הבנתי שאני לא יכולה להרוג
אותו.
הוא היה גבר נאה מאוד, לא גבוה ולא נמוך.
מיד התאהבתי בו. הבנתי שאני רוצה רק אותו. מה אעשה? איך אקיים
את החוזה שלי? הוא התקרב אלי ואמר לי מי את? אמרתי לו שאני
רוצחת שכירה שהתכוונה להרוג אותו אבל עתה היא לא יכולה כי היא
רוצה להיות איתו .  הוא אמר באדישות מה:  אם כך הרגי אותי !
אמרתי לו שאם אהרוג אותו לא אוכל להיות איתו.  הוא אמר לי שהוא
כבר ימצא פיתרון .  משום מה האמנתי לו ,תקעתי את הסכין בליבו
שלוש פעמים כמנהגי. תוך כמה דקות ליבו הפסיק לפעום והוא
מת.צילמתי אותו  בשביל אלה ששכרו אותי ועוד אחד בשבילי שיהיה
לי למזכרת. לקחתי את הסכין והלכתי משם בוכה.

עכשיו אני מחכה לו , רק שיבוא אלי .  באותה הזדמנות הרגתי עוד
כמה מטרות .  חלומותי התחילו אחרי שנתיים . הם מתחילים כך: אני
שומעת נקישה בדלת ואני רואה אותו . הוא אומר לי: את צריכה
להסגיר את עצמך למשטרה ואז תראי אותי . אל תפחדי מכלום .
עשיתי כדבריו .הסגרתי את עצמי למשטרה ,כעבור כמה ימים נערך
משפט שבו נגזר עלי גזר דין מוות.לא ערערתי עליו כי ידעתי
שבקרוב אצטרף לאהובי