עידו הראל / כהן החומה |
סגדנו לך בטיפשות.
מתוח לאורך רחוב ציפורה זייד.
כמה מכוער היית,
כל כך יפים היינו.
צעירים ,מבהיקים.
צחקנו בשאננות
אל הנוף של ביירות.
הבועה המתוקה,
כמו גלויה נדירה.
מעשנים בשכיבה,
מסונוורים ומתערטלים.
בין תמונה לתמונה,
בתוך יקום השממה ,
נוצר אדם חדש,
הוא ברא את השחקן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|