המחשבה הראשונה שעלתה בראשו כשהתעורר היא שהיום הוא יום
הולדתה.
התמונה שלה מילאה אותו והוא לא היה בטוח אם זוהי דרך נפלאה או
מענה להתחיל את היום.
כשחזר מהמקלחת עיניו נחו על המתנה שקנה לה ולצידה הברכה,
שתוכנה יותר מאיחולים וברכות היה ליבו. הוא דמיין את ליבו על
כל עורקיו וורידיו מונח על מגש נירוסטה כסוף, מתכווץ ומתרחב
חזרה לנוכח כל פעימה.
לאורך כל הבוקר לא הפסיק לחכוך בדעתו האם לתת לה את זה.
הוא פחד שהיא תירתע. איך הוא מעז לחדור לה לקודש הקודשים - יום
ההולדת? היום בו היא אמורה להיות מוקפת באנשים שהיא אוהבת
והקרובים אליה ביותר. והוא, מעולם לא דיבר איתה אפילו. בכל
זאת, כל כך רוצה להעניק לה את זה... אובד עצות.

עבר עליה נחמד היום. כל כך פחדה מהיום הולדת הזה, שוב להתאכזב
ולהיפגע. אך כל הבוקר הופנו אליה מבטים וחיוכים, קיבלה מספר
ברכות ואפילו מתנה. אולי הפעם הוא יעבור על מי מנוחות.
כשהגיעה לביתה ראתה שקית מונחת בתא הדואר שלה. היא התבוננה בה,
מושכת את הזמן עוד רגע קט, לפניי שתגלה את תכולתה. זוכרת היא
שקשה לתת מתנה שתפקידה עולה על צבירת אבק.
כששלפה את השקית והביטה פנימה אורו עיניה וחיוך תמה עלה על
שפתיה. בספר נח לו דיסק של זמר שהיא אוהבת כל כך, אך שום ברכה
או סימן מזהה. היא הפכה את הדיסק, ניערה את השקית ולבסוף נאלצה
להשלים עם המחשבה שהשולח יוותר אלמוני.
"יום הולדת שמח לי" היא חשבה, ועלתה לחדרה.

הוא ישב בחדרו וחשב על ההחלטה שלקח. עייף מכדי להתחבט האם צדק
או לא, ומותש מכדי להלקות עצמו פעם נוספת על פחדנותו.
הוא דמיין אותה בחדרה, סוגרת את הדלת וקורעת את העטיפה. חייך
למראה הבעת ההפתעה על פנייה, והניע את כתפיו בהתנצלות כתשובה
לתמיהה בעיניה. הוא ראה אותה בעיניי רוחו פותחת את הדיסק והחל
להתרגש, לא יודע בדיוק למה. מעבירה עליו את אצבעותיה והוא עצם
את עיניו. כשצייר לו אותה מוציאה את הדיסק מעטיפתו, האיצה
נשימתו ואדמומית עלתה על לחייו כשהיא מדליקה את המערכת. מגש
הדיסקים נפתח אליה והוא שלח יד אל עצמו, נאנח. כשמניחה את
הדיסק, הוא האיץ את תנועתו, מתמסר. סוגרת את מגש הדיסקים והוא
מתנשף בעוצמה. הוא מדמיין אותה לוחצת על כפתור ה"פליי" והוא
נמתח כולו וכשהשיר הראשון, כביכול יוצא מהרמקולים ומתרוקן אל
חדרה, הוא מתפרק ונאנח אנחה אחרונה... "יומולדת שמח".