|
הוא הלך והבית נהיה מיד ריק.
יותר אין ריבים ילדותיים, לא יותר צעקות, עכשיו יש דממה,
ועצבות.
הארון מלא בגדים צבאים, והמגפיים עם דסקית על הרצפה.
והבית... הבית לא יחזור להיות כמו שהיה.
הוא הלך ויותר לא ישוב הוא אליי.
והדממה... הדממה תישאר לנצח, עם בדידות בנשמה.
ועל המצבה כתוב שנהרג בשעת מילוי משימה צבאית, ובכל ביקור שלי
נופלת עוד דמעה על הקבר ואני בוכה ובוכה אבל אותו זה לא יחזיר
אליי לעולם. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.