יושבת בחדר, לבד
חושבת עליך,
כמה יפה אתה ונחמד
יושבת בחדר,
כל דבר מזכיר לי אותך
את עיניך, חיוכך
ולפתע,
הכל נמוג ורק מסך שחור נשאר
יושבת בחדר, כבר לא לבדי
איך בעבר יכולתי לחשוב שאתה שלי?
שייך רק לי?
אם זו הייתה אהבה,
כולי אכזבה,
ציפיתי ליותר, ממני - ממך
עכשיו כבר לילה, האורות כבויים
כמו הכוכבים, כך מתרבים החדרים
כל אחד שונה,
מראה צד אחר שבי
באחד אתה איתה ובשני איתי
ועכשיו, מה עושים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.