טיפות של דבש נוטפות על גופי
זולגות במורד שדיי
ממלאות בדבקות דביקה טבורי
וצונחות אל מעיין חסדיי

ולשונך החמה מחפשת אותן
לא נשאר אף אגל יתום
ולרגע עוצרת על גבעה ורדרדה
ויונקת אותה עד תום

חומו של שריר העונג הלח
מתווה שבילו המתוק
וצולל בערגה ברפרוף של מלאך
אל כוורת חיקי העמוק

כדבורה היונקת צוף מתנוצץ
פיך בתוכי שוקע
ירכיי חובקות עונג פורץ
כמעיין בראשית בוקע

וחלקת לשונך חודרת עד תום
מערבלת אש בדם
ויונקת עסיס תאוותי בחום
עד רחמי מרעד יידם

ואז שפתי דבש אל שפתיי נצמדות
מדביקות בהן טעם חדש
ובלהט חוזר נחתמת אחדות
של לחות, עסיס ודבש.