רות טנוג'י / היא שלושתם ועוד |
זהבה ושלושתם
אכלו מאותה דייסה הדלוחה
לגמו מאותו שיכר המסלף
ישבו על אותם כסאות
הרעועים ישנו על אותן מיטות המוצעות פלנל עם בוא הליל
ומתקפלות בחריקת צירים כשמסיבת התן ננעלת
התמוהה ביקשה מאחד לאמוד
את הפיזור שבין החושך לאור
אך הוא לא ניחן ביכולת ריצוי ופרש
למישור
הקטנה דרשה מנוסף לנחם
את הפער שבין מראית לב לתוכו
אך אלגנט נדרשה דממה
הטוענת: כל שוטה אדון לחיוורון
לחייו בכוחו
המשתנה באה
בטרוניה לנותר
שנשא ודבר לא נתן
אך זה הסביר שאם הייתה לו מנחה
להגיש היה עושה זאת
לבטח רטן
זהבה עתרה
ולא בלי רגש חם לגבם
של שלושתם
ובאותה העת קבלה על נזיפתה
נתבעה על ידי מיחושי לבה
שינתה את שמה במשרד הפנים
גם עדכנה את חברותה בעמותה לעידוד הכשל
האנושי
כבר סולחת
יותר לחטאי גן העדן
האבוד אינו גן עדן
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|