ביום אביבי, השכם בבוקר קמה הכלנית בשמחה והתכוננה למסיבה. היא
הוציאה מארונה הירוק את השמלה האדומה, הבריקה את כל אחד
מאבקניה השחורים, פרסה לרגליה מניפה ירוקה ויצאה לקרוע את
הניר. היא יצאה לחגוג בין כל פרחי האביב מקווה בסתר ליבה למשוך
אליה את הג'וק הכי חתיך בסביבה.
איך שהיא הופיעה בעמק הירוק ישר הסתכלו עליה בטינה כל החרציות,
הסרפדים והעיריות.
"מה זה פתאום הגעת לפה והתחלת לעשות כאן מסיבות? את לא רואה
שיש לנו כאן עבודה, החמסין כבר קרוב, האביב כה קצר, כולנו
צריכים לדאוג למחר. תגידי, מה קורה אתך? את לא יודעת שצריך
קודם כל צריך לדאוג לזרעים הצעירים. תלבשי לך מהר פרח קטן עם
כותרת צהובה, תעלי זריז על בגדי עבודה, תהיי יעילה ומעשית כמו
חברתנו הסירה הקוצנית"
נעלבה הכלנית העדינה, קיפלה את עליה, התכנסה בצערה והלכה לחפש
לה עונה מתאימה.

בשנה שלאחר מכן החליטה הכלנית לחגוג בחופש הגדול, בשיא הקיץ.
יצאה הכלנית לקשט את ההרים הקרחים במעטה מרהיב של פרחים
אדומים, אבל איך שהיא דילגה אל ראש ההר ישר נתקלה ברשף מבטם של
שיח האטד והקידה השעירה.
"איך את מעיזה לחגוג כעת, לנקר את העניים להמון, כשכל העצים
והשיחים נאנקים ביובש ובחום?"
חרקה הכלנית את אבקניה בכאב, קיפלה את עלי הכותרת והלכה לחפש
זמן אחר

אחרי מחשבה עמוקה החליטה הכלנית לפרוח בסתיו הנעים, כשקרני
השמש מתחילות ללטף והימים הולכים ומתקצרים, אבל איך שהיא עלתה
למרכז השדה ביופייה הנהדר מיד באו חצב ארוך וכרכום לבן להטיף
לה מוסר.
"את לא רואה שאלו הימים הנוראים? זה הזמן לחזור בתשובה ולא זמן
לריקודים נועזים. כעת תלבשי נא תפרחת צנועה בגוונים לבנים ואל
תתחילי לנקר עניים בלבוש פרוץ ומלא ניגודים"
בכתה הכלנית דמעות הרבה, קפלה את פרחיה בעצב תחת גשמי היורה.
חזרה הביתה בדיכאון נורא, אין מצב שתוכל לפרוח בכיף ולצאת
למסיבה.

אחרי כמה ימים עצובים בפלך החליטה הכלנית להתייעץ עם חברה
המלך.
חבר חכם המכיר את כל דרכי הממלכה, הלא הוא הנרקיס המלך הבלתי
מעורער של הביצה.

אמר לה הנרקיס: אין זמן "מתאים" לעשות מסיבות
כי אם תחפשי את הרגע הנכון תמיד תגלי שזה לא הזמן, זה לא
המקום, אין את ה"חברה" המתאימה או שסתם אין מצב רוח.

אבל אם תחיי את חייך בחגיגה אמיתית
ישר תגיע לך סיבה מידית
לכי ופרחי לך בשיא החורף כשקר ורטוב מסביב
כשאף עכבר לא יוצא לבלות בעיר
תהיה את שמובילה את כולם באדום
תקדימי את כל ההמון, ותרגישי שיגעון.

כאשר תחגגי בליל חורף קר בלי שום סיבה
תדעי שהבאת אלנו את האושר במסיבה
יודו לך בחום כל האנשים, ישירו לכבודך ילדי הגנים
כולם יזכרו את הכלנית המקורית, איפה היא ואיפה העירית.