דן ספרי / דחליל |
נטוע בגני השקט
ידיי פרושות למעלה
ויש לי כובע מגוחך
סופות חולפות מעליי
שמש וגשם משאירים
עקבות על פניי
אבל אני זורק את בגדי הישנים
עוטף את גופי באהבה
ויש לי רובה צייד עתיק
ובו אני יורה על
ציפורי הצער שחגות מעל ראשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|