אני לא מצטער לרגע על שהכרתי אותך.
להיפך. להכיר אותך היה אחד הדברים הכי נכונים שעשיתי בכל ימי
חיי.
כמויות הרגש שעוררת אצלי נתנו לי טעם לחיים.
ההתרגשות לקום כל בוקר, לדבר איתך, לראות אותך.
לחלוק איתך את מחשבותיי, את הרגשות שלי.
גם הכאב. העוצמה הנדרשת כדי לעורר כאב כה אדיר מדהימה כשלעצמה
ורק מאששת את תחושת החיים שהזרמת לעורקיי בחצי השנה מאז הכרתי
אותך.

הקשר הנפשי בינינו חזק מכל מציאות אפשרית.
עד שתיפח נשמתי מתוכי את תשארי חלק מהוויתי. חלק מליבי. חלק
מנפשי. חלק ממני.
לא משנה איפה נהיה ומה יקרה עד אז.
בכל רגע נתון בחיים הללו, בכל מצב, אם תצטרכי אותי - רק תגידי
ואתייצב לצידך. כי מעבר לכל הרגשות הארציים האנושיים שלנו
עומדת אהבה שאינה תלויה בדבר. לעולם אל תשכחי את זה, גם אם את
חושבת שאני כועס עלייך או מאוכזב ממך. גם אם בדיוק רבנו. גם אם
אני אהיה במקום רחוק מאוד. לעולם לא תהיי לבד.

ל נ צ ח   ש ל ך .



15.1.2004