|
ניגנת עלי בכובד הליל-
שבעת בושם רקחת לי תשוקתך
ואני בלעתי מיין גופך
לשכר חושיי עד אובדן נפשי בנפשך;
הצמרמורת שברסיסי דמי- ממך,
ההלמות שפעמה בעורקיי- ממך;
אוהב גם את הבוקר של "אחרי"
בו טרם פג בושמך.
18/01/04 © |
|
|
"אם אני חושב,
משמע אני
קיים?"
"אני לא חושב"
ענה לי מישהו.
"עזוב אותו"
אמרתי לעצמי,
"מי הוא שידבר,
הוא לא קיים".
אחת ברגע של
הרהור ברומו
(נו, טוב, לא
כ"כ) של עולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.