שושקה בן-חוחים / אדמה עשבית |
ונרחק למקומות אחרים.
שוב נשלח מבט הוזה
כיאה לרגעים מוזרים.
אדמה, אדמה אין קץ
מסתחררת סביב לרגעינו.
עשבים דלוחים ועץ
מתעתעים. הם דמותינו.
שעות ושנים ועתיד ועבר
מופרעים, ולובשים תחפושות,
נדחקים לתוכו של אותו הווה צר
וכופים מחשבות מעושות.
ושוב נשתוק זה אל זה
ושוב נאבד במרחקים מוזרים.
לא ניטע אילנות בעולם הזה...
רק נמשיך לכסוף לחיים אחרים.
אור לי"ד טבת התשס"ד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|