העצב זורם בדמי מהול בכעס, תסכול,
ותחושת חוסר אונים.
לכולם משוא פנים שאיננו פוסח גם עלי.
העולם מושחת, אנשים רעים, לפעמים גם הקרובים.
יש קצת טוב לב בעולם אבל גם הוא יעלם גם הוא יכחד לבסוף.
עולם מפלסטיק, ריק מתוכן, אנשים עם לב מתכת.
בהינף יד הרס נזרע בעבודה קשה פאר נבנה.
אדם בכוחו להוכיח צלמו, אך כמה קל שלא.
כי כמו הטבע כך האדם
שניהם יכולים להיתפס במלוא כיעורם (ואכזריותם)
אך גם ברגעי יופי אהבה וטוהר. צריכם רק להתאמץ להגיע אליהם,
אלו רגעים קטנים וקסומים,
אמנם נדירים, אך יש,
                  ל א   ל ה ת י י א ש!