לא מצפה ליותר מדי מהחיים האלה
לא חושב שיכול להיות יותר מדי טוב
לא בונה ארמונות באוויר כי ממילא
בסופו של דבר הם יתרסקו לרחוב

ואני, מה איתי? אם אפול אתם גם
איך אסלח לעצמי? אם אשאר אצלם
אצלם

ראיתי מספיק כדי להיות עיוור
עכשיו אני גם לא שומע כלום
תמיד חשבתי להיות אחר
אבל הבנתי שזה לא יעזור במאום

השמים קוראים לי, ואני בא
עכשיו אתחיל לרחף באוויר
השמים סגולים לי, ואני אצבע
את מה שלקחתי, יותר לא מחזיר

לא רציתי לנחש עתידות
אך כל העולם הוא כף ידי
לא ידעתי שטעמו מתוק
אז למה מר הוא עולמי?

השמים קוראים לי, ואני בא
אז מה אם אני גם מתחיל לפול?
לפחות אפסיק לתפקד כבובה
האם זה אני? או שהעולם עגול?






מולחן, כמובן