דנה תורג'מן / בקשה |
אני מוצאת את עצמי
יושבת וחושבת
חושבת,
על גורל שהיה ונגמר.
גורל שהיה כל כך יפה.
ונגמר בצורה כל כך שונה.
גורל, שהיינו רוצים לחוות
עוד שנייה, עוד דקה.
ארז, הלכת מאיתנו.
ואתה חסר!
כולם מדברים רק עליך,
חושבים רק עליך,
ובעיקר בוכים עליך.
אז אולי תרחם עלינו,
ותבקש מה"בוס" שלך שם למעלה
שייתן לך חופשה
לבוא ולהגיד רק מילה אחת -
רק להתראות,
ודי.
תשתדל לעשות את זה?
ארז. למעני!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|