|
אל מול ביתי
גדול , גבה קומה
אשוח נישא.
בצבע ירוק כהה
מחבר גזעו האיתן
את ענפיו בגאון
לכדי רשת של הינומה
מגלה, מסתירה לי
לובנו של הבית שמאחוריו.
מוטת בדיו הפרוסים לצדדים
ככנפי ציפור קדמונית
שהקפיאה עין מצלמה בעת מעופה.
במסדר של בנות-כנף
ניצב לו שלל ענפיו
מהגדולה עד לקטנה הממריאה לשמים בחוד -
שם תקרא דרור.
בימי צינה יקושט באצטרובלי-חשמל מעשה ידי אדם
ישקו שיפוליו לאדמה בימים חמים
יותירוה עקרה, חמוצה.
(דצמבר 2003) |
|
|
ביקשתי מחברה
שלי שתמצוץ, היא
הסכימה בתנאי
שאני לא אגמור
לה בפה, אמרתי
בסדר אבל בלהט
האירועים ובלי
כוונה גמרתי לה
בפה היא התבאסה
בטירוף ואני
מנימוס שאלתי:
נו... איך היה?
היא הסתכלה עלי
במבט מאכזב עמוס
ריר וזיעה
והשיבה: לא
יודעת, טעם של
החמצה...
פקד צדי צרפתי
וולגרי מתמיד
באודישן לגלידה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.