אין לי כוח לאנשים
ורודים
ירוקים
כחולים
כל אחד שעובר
מעיף מבט
מהרהר

אין לי כוח לבכיינות
רחמים עצמיים
עליבות

צביעות שמתפשטת
בכל חור, חריץ
סדק
בכל פרצוף
חיוך
ורגש
זיוף של לב
של נפש

אין לי כוח לאנשים
ורודים
ירוקים
כחולים
לכל אחד שעובר
יש דיעה
והוא לא מדבר
הוא לא אומר
שותק
וחושב שלא יודעים
שמאחורי גבם של אנשים
הדיעה מפיו פורצת
מחטטת ולוחצת
מפה לאוזן תעבור
וכל אחד בפניו ישמור
ויעטה חיוך
ז-י-ו-ף

אין לי כוח לעצמי
אני חלק
נשטפת
משתתפת
עוטה על פניי את אותו חיוף מזוייף
ואחר כך תורמת לדיון מטונף

מתאימה את עצמי
את האופי
את האיפור
צובעת בסגול את סגנון הדיבור
שלא יחשדו
חלילה וחס
כדי שזאת בורוד לא פתאום תכעס
ובשביל זה בירוק
אני חייבת לזייף צחוק
וכדי לא לעורר מהומה בקהל
לא אבקש מהאיש הכחול שיחדל

ככה הכל יפה
מקושט
מגוון
צ-ב-ע-ו-נ-י

צבוע.

כואב בעיניים.
וגם כואב עמוק בפנים (בנשמה)
מזוייף - מלאכותי

ואם אני כך
אולי גם הם איתי?

נפש מעורערת
מנסה לנקות
את כל הצבעים שנשפכו
מנסה להסיר
את כל הכתמים שלכלכו
מנסה להחיות
את כל הרגשות שדעכו
ומזכירה לעצמה
לנקות את נשמתה
שמזמן כבר נצבעה
בכל צבעי הקשת
מכתום ועד שחור
עד שישאר
רק
צבע
אחד,
טהור

אין לי כוח לאנשים
ורודים
ירוקים
כחולים
שלעולם הם נשארים
אנשי זיוף,
צבועים