לא זז כלום ושומדבר עומד
והוא מביט על הזמן - ונושם אותו.
הריח מגעיל והסירחון מבושם,
והוא נודף על ילד - וגוער בו.
ואת מסתכלת - ופתאום הכל ממשיך,
את נושמת - ואני מבינה.
והצעקה צורמת והצרחה שקטה,
והיא מצלצלת באוזן - ונושקת לי.
והמגע עדין ומכאיב כל כך.
ואת מסתכלת ופתאום אני שלך.
את צועקת - ושקט מסביב,
את אונסת,להבין,להכאיב.
ופתאום דממה, ורק הלב שלך פועם.
ופתאום אני שומעת נשימה אחת.
והחזה שלנו קרוב, ואת מזיעה כולך.
ואת ממש לידי - וזה טוב (והזמן מתחיל להתהלך).