ממולי תצלום רחב של עיר גדולה
עיר קדושה
עטופה בחומה חמימה
ונפשה מתפחמת מנפציה
מתחת לתצלום, רישום של דבר קדוש
בדמות של אנשי קודש
כמו מחשבה בתעודה עתיקה
משמאלי- הרדיו הקטן
רוחש שיירי חוכמה ודבר תורה
ובין לבין אני דולה צלילים
ענוגים שמעסים לי את הנשמה
מעבר לקיר - השכנים רועמים
זועמים וגועשים
ומעבר לבית - בתים אחרים
מתכרבלים עכשיו
זה בתוך זה
נושמים נושפים ושואפים
לשקט העולם
בחוץ- קור גדול ברקים ורעמים
ומעבר לשכבות העננים השחורים
בוהקים הכוכבים
ומחוץ לעיר- דבר בוער שלי
דולק אחר דבר-מה אבוד
שבי
ומסבבי- מתנפלים נחשולים
של שנאה בוערת
באש אהבה עצמית
איך נחייה, איך נשרוד... ?
אה, אני שואלת אתכם. |