|
ממולי תצלום רחב של עיר גדולה
עיר קדושה
עטופה בחומה חמימה
ונפשה מתפחמת מנפציה
מתחת לתצלום, רישום של דבר קדוש
בדמות של אנשי קודש
כמו מחשבה בתעודה עתיקה
משמאלי- הרדיו הקטן
רוחש שיירי חוכמה ודבר תורה
ובין לבין אני דולה צלילים
ענוגים שמעסים לי את הנשמה
מעבר לקיר - השכנים רועמים
זועמים וגועשים
ומעבר לבית - בתים אחרים
מתכרבלים עכשיו
זה בתוך זה
נושמים נושפים ושואפים
לשקט העולם
בחוץ- קור גדול ברקים ורעמים
ומעבר לשכבות העננים השחורים
בוהקים הכוכבים
ומחוץ לעיר- דבר בוער שלי
דולק אחר דבר-מה אבוד
שבי
ומסבבי- מתנפלים נחשולים
של שנאה בוערת
באש אהבה עצמית
איך נחייה, איך נשרוד... ?
אה, אני שואלת אתכם. |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.