ג'סי ספיר / לבי |
כמו בצק במליון מעלות צלסיוס, מחכה
לבואו של אופה שינתק את התנור,
או כבאי שיכבה את השריפה שפרצה.
כל הדברים הנגררים,
את נגררת וגוררת,
גררת אותי, את עולמי הכאוב,
אלייך, כאילו היית החלילן מהמלין
ואני הייתי עכבר.
"את מרגישה?",
אטלס כבר לא מצליח להחזיק,
גם אני לא,
אני נקרע מבפנים ומבחוץ,
נגמלתי ממך... ומהבירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|