בו שכנים ושכנות דיברו דופי
כשגזלו מידיו צעצוע.
והוא היה מבולבל מהדופי
אבל מחייך
כי עכשיו הילדים האחרים יאהבו אותו
כי הוא נתן להם מעצמו
נתן ונתן
ובכל זאת עם השנים מצא עצמו עסוק
בשכלול
יכולתו להסתיר את עצמו
עד שלא נותרו לו יותר צעצועים.
עד שהחליט: די
אני רוצה עכשיו להיות חי
להישאר עם המעט שלא נגזל ממני.
וכבר לא היה אכפת לו
אם שוב הם מדברים בו דופי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.