|
שדות כותנה כשלג
ואפילו עוד לא קר
ציפורים וכלב
שפוכים מסטולים על הבר,
מביטים מהחלון
על השדות המרוקנים
ביד אחת כוס ויסקי
על השולחן שטרות פזורים.
השמש מאירה
את אורה האחרון
על קצוות כל הצמחים
וישר על החלון
מנצנץ בשתי עיניו
של הכלב העייף
האופק האדום
ובאישוניו השמש
רוקדת לקפיצות הרכבת. |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.