שיר מ. גלבוע / צוחקת אל הקושי |
לועגת לצער בפניו
משכנעת עצמי שעתיד טוב יותר
עומד בפתח.
מזמינה לביתי את הכאב
נוסעת אליו ברכבת אינסופית
איני מרחיקה אותו עוד
גם אם אנעל את השער
בעשרות מנעולים של פלדה -
הוא יגיע...
יושבת מולו ולא מפחדת עוד.
חזקה מאתמול
וחלשה ממחר
אך היום אני - עצמי.
ואין לאן לברוח
ולא רוצה לברוח.
אני כאן ועכשיו לתמיד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|