"על מה אתה חושב?" שאלת אותי. "עלייך", עניתי. זכרתי מביה"ס
שאם כבר משקרים-אז לעשות את זה מהר ובלי היסוס. ביטחון עצמי זה
הסוד. אני בהיתי במסך הטלויזיה ותהיתי אם מכבי תצליח לצמצם את
הפער הגדול שהאיטלקים פתחו עליה. עם כל שלשה של האיטלקים דחפת
את היד שלך יותר עמוק לתוך המכנסיים שלי, כאילו ניסית לפצות
אותי- ואולי רק בדקת איך אני עומד במצבי לחץ. "אנחנו צריכים
לדבר", אמרת- ושלפת בתנועה חדה ומסוכנת את היד שלך. "תיכף יש
פסק-זמן", עניתי. השליתי את עצמי ששוב אוכל לחתוך את השיחות
המיותרות האלו תוך פחות מדקה. מקסימום במחצית-רבע שעה זה כבר
באמת הרבה. אבל התכנון שלך היה שונה. חיכית שהמשחק ייגמר. מכבי
ניצחה. בסוף הכול מסתדר ואני הייתי מרוצה ששוב דפקנו את
האיטלקים. עכשיו ניסיתי לרכז את כל האנרגיות החיוביות מהניצחון
של מכבי ולנסות להקשיב לך כמה דקות. בינתיים כבר התחילו
בטלויזיה החדשות של הערב. "אתה אדיש אליי", פתחת את השיחה
בהאשמה ישנה. ידעתי שאני חייב לפעול מהר. "את טועה,אני רק קצת
ביישן", יריתי בחזרה. כדור סרק. התרחקת ממני לקצה הספה. אהבת
את הקצה הזה. משם שלטת על כל תנועותיי. לא אהבתי את הנחיתות
הזאת. אבל ויתרתי לך. בחדשות שוב התפרעו ערבים בשטחים, אבל לי
היו עכשיו צרות משלי לפתור. השקט שלך לא בישר טובות. אף-פעם לא
אמרתי את המילה האחרונה בשיחות שלך איתי- ולא הייתה לך כוונה
לתת לי לעשות את זה דווקא עכשיו. " אני חושבת שאנחנו צריכים
להפסיק להיפגש לכמה זמן". לא זכרתי שהזמנתי פסק-זמן ולא ידעתי
שגם לך נשארו. שתקתי. לזה כבר לא היייתי מוכן בשום אופן.
להיפרד בלי לריב קודם? בהסכמה? " אנחנו באמת לא כ"כ מתאימים",
ניסיתי לגרור אותך. "עכשיו אתה אומר את זה?!" צעקת. הצלחתי.
עכשיו הרגשתי הרבה יותר טוב. יותר טבעי ומקובל. רבנו. עכשיו
אפשר להיפרד באמת. קמתי לצאת החוצה לפני שניזכרתי שאנחנו בדירה
שלי. את לא קמת. סיטואציה בעייתית. אלימות היא לא פיתרון, כך
לימדו אותי. אולי היא אופציה. "על מה אתה חושב", שאלת שוב.
"למה אין קולה בבקבוקי זכוכית גדולים", הרגשתי חופשי סוף-סוף
לא לשקר לך. תחושה מוזרה להגיד את האמת אחרי כל-כך הרבה זמן.
עכשיו כבר קמת לצאת לי מהחיים. הלכת לדלת שלי בצעדים איטיים.
אולי חיכית שאגיד משהו. אבל בסוף הגעת לדלת. דירה קטנה. יצאת
והבטת בי במבט אחרון של ניתוח. סגרתי אחרייך את הדלת, ומיהרתי
להעביר לערוץ הספורט לראות את תקציר הליגה האיטלקית. איך שאני
מת על הכדורגל שלהם.