|
שנינו יושבים ומסתכלים בעננים
שנינו בוהים בעננים הגדולים
עוד מעט נגיע את לוחשת לי
ונועצת את הסכין
דם נוטף מגופך
אני לוקח את הסכין מגופך ונועץ אותו בגופי
אני נשכב לידך נוטף דם ומילה יוצאת מגרוני
שמה יותר טוב. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.