נימף בת-יער / רעב |
הערגה מגששת במעלה הירכים
צום של גוף
צום של תחושות
והרעב גובר...
הבזקי זכרונות מלחלחים פינות נסתרות
ורק אני לי.
והרעב גובר עוד...
שמות נשכחים
מתערבלים בפנים מעורפלות
ורק תשוקה ברורה בהן
והרעב גובר...
ושוב אני עם עצמי
מטפסת ברכסים שוממים מאדם
מגששת בחשכת הליל
מחפשת שיאיי
ומוצאת
רק
רעב גובר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|